אפרים וימן ז"ל בן זוגי, חלם כל חייו ספורט וכדורגל בפרט. תחילה שחקן פעיל כשוער ובהמשך בתפקידי ניהול ואימון .
הפעילות האחרונה של אפרים התקיימה ב"עילי" – עמותת כדורגל לילדים ונערים עם צרכים מיוחדים.
כאמא לילד עם צרכים מיוחדים חוויתי את הקשיים הרגשיים החברתיים של ילדים אלה מקרוב.
מצד אחד הצורך הגדול שלהם לפעילויות ספורט נופש תרבות ופנאי ומצד שני המחסור במענה לצרכים אלה.
המעבר של אפרים מהכדורגל המקצועני ל"עילי", וזאת כדי לתרום מניסיונו הרב לקידומו ופיתוחו המקצועי של מיזם כה חשוב זה, ריגשה ושימחה אותי מאוד.
וכמו שעשה כל חייו, גם כאן נתן את כל כול כולו להפיכתה של עמותת עילי לעמותה הגדולה והאיכותית בארץ.
כיום לאחר לכתו של אפרים, אני רואה את עצמי מחויבת להמשך פועלו המבורך, ואעשה כמיטב יכולתי להגשמת חלומו למען הילדים והספורט, וכפי שנהג לומר.
" שאיפתי שבכל עיר בישראל תהיינה מסגרות מותאמות של קבוצות כדורגל עוטפות ומעצימות לילדים נערים ובוגרים עם צרכים לילדים מיוחדים ומשפחותיהם".